למה עברנו לשימוש בחימום באמצעות אור אינפרא-אדום בחדרי הייצור הנקיים
כשעובדים במפעלי שבבים, “ניקיון” אינו רק מטרה – זו המטרה העיקרית. כל חלקיק אבק או שארית יכולים להרוס את המוצר הסופי.
במשך זמן רב, השתמשנו בתנורים שמחממים את האוויר. אך הבעיה היא שאותם תנורים פשוט מזרימים אוויר חם – והאוויר הזה מכיל חלקיקים. בנוסף, שמירה על טמפרטורה קבועה בחדר גדול כזה דורשת הרבה אנרגיה.
לכן אנו משתמשים בחימום באמצעות אור אינפרא-אדום. במקום לחמם את האוויר, הם משתמשים בקרינה אלקטרומגנטית. זו דרך שונה לחלוטין לחשוב על חימום.
יישום של חומרים ללא עופרת
המעבר לשימוש בחומרי חיבור ודבקים ללא עופרת הוא מורכב. אם הטמפרטורה אינה מדויקת, הרכיבים עלולים להיפגע.
עם שימוש באור אינפרא-אדום, אין צורך לבזבז זמן על חימום האוויר בתנור. החום פוגע ישירות ברכיבים. כך נחמם רק הרכיב, ולא כל החדר.
זה מהיר יותר, יעיל יותר. בנוסף, מכיוון שאין צורך בזמן המתנה ארוך כמו במערכות המבוססות אוויר, זו דרך ירוקה יותר לביצוע העבודה.
שמירה על ניקיון
במפעלי שבבים, זיהום הוא האויב הגדול.
מנורות אינפרא-אדום הן מערכות אטומות – הן אינן פולטות חלקיקים או גזים. ומכיוון שאין מאווררים שמזרימים אוויר על הרכיבים, אין צורך לדאוג שאבק יגיע לרכיבים. הם נשארים נקיים.
החסרונות (וכיצד לתקנם)
לא הכל קל. אור אינפרא-אדום בעוצמה גבוהה יכול ליצור פערי טמפרטורה גדולים. אם לא נזהרים עם הזמן והמרחק, עלולים להיווצר “נקודות חמות”. ייתכן שהמרכז של הרכיב יהיה חם מדי, בעוד שהקצוות עדיין לא יהיו מחוממים מספיק.
כדי למנוע זאת, אי אפשר פשוט להשאיר את המערכת כמו שהיא. יש צורך במערכות בקרה מתוחכמות כדי לשמור על איזון ולמנוע נזק לרכיבים.
התמונה הכוללת
המעבר לשימוש בחומרים ללא עופרת אינו קשור רק לשינוי ההרכב הכימי של חומרי החיבור. זה קשור גם לאופן בו אנו משתמשים באנרגיה.
החלפת המערכות הישנות במערכות המבוססות אור אינפרא-אדום מאפשרת לנו להשיג רמות דיוק גבוהות יותר, עם פחות בזבוז אנרגיה. זו דרך פשוטה ויעילה יותר לביצוע העבודה.